גיוון, הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות באקדמיה

בשני העשורים האחרונים הפכה הזירה האקדמית בישראל למרחב משותף בו לומדים מאות אלפי סטודנטיות וסטודנטים בכל שנה. עבור רבות ורבים הקמפוס הוא מרחב למפגש ראשון עם קבוצות חברתיות שונות. מערכת היחסים בין הסטודנטיות והסטודנטים מהקבוצות השונות – ערביות וערבים, חרדיות וחרדים, יוצאות ויוצאי אתיופיה, חילוניות וחילונים ועוד – היא הזדמנות חברתית רבת־חשיבות הממצבת את הקמפוסים כזירה מרכזית לקידום ושיפור היחסים בין הקבוצות השונות בישראל.

תחום אקדמיה של מרכז אקורד פועל לשיפור היחסים בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות, ושואף לסייע למוסדות האקדמיים למצות את הפוטנציאל החברתי הגלום בקמפוס רב-תרבותי לקידום חברה ישראלית סובלנית ושוויונית. אנו עובדות עם הנהלות ועם סגלים אקדמיים ומנהליים, המעצבים את חוויית המפגש הבין-קבוצתי בקמפוס שנה אחר שנה.

תחום אקדמיה פועל בשלושה אפיקים:

פיתוח והנגשה של פרקטיקות וכלים מבוססי מחקר המקדמים גיוון, הכלה ושיפור יחסים בין-קבוצתיים באמצעות מהלכים ייעוציים, הכשרות ופיתוח מדריכים ייעודיים לסגל אקדמי ומנהלי ולהנהלות.

קידום שגרות ומבנים ארגוניים ברי קיימא במוסדות המעוניינים לבסס מהלכי גיוון והכלה בעלי השפעה יציבה ומתמשכת ליצירת אקלים של תחושת שייכות והצלחה אקדמית, תוך חיזוק היחסים בין הקבוצות בקמפוס.

מחקר מבוסס פסיכולוגיה חברתית לצורך אבחון ופיתוח הבנה מעמיקה של מרכיבי הכלה שונים והיחסים הבין־קבוצתיים במרחב האקדמי.

ההכשרות שלנו

ההכשרות של תחום אקדמיה מבוססות על ידע ומחקר פסיכו-חברתי ונבנות בשיתוף עם המוסדות האקדמיים, בהתאמה לצרכים ולאתגרים הספציפיים לכל מוסד. בין הסדנאות שלנו:

התמודדות עם אתגרים בקמפוס מגוון בזמנים מתוחים

תקופת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה מזמנת עבור רבות ורבים מפגש ראשון עם קבוצות חברתיות שונות. במיוחד מאז אירועי מאי 2021, וביתר שאת אחרי ה-7 באוקטובר ובזמן המלחמה, הגיוון בקמפוס מציב אתגרים מורכבים שיכולים להגביר את המתח בין הקבוצות ולעיתים אף לגרום להיווצרות קונפליקטים גלויים או סמויים בכיתות, במשרדים ובמרחבים המשותפים. כדי שמערכות היחסים בקמפוס לא תיפגענה בתקופות של מתיחות מוגברת, מרכז אקורד מציע סדנאות מעשיות המיועדות לסגל האקדמי ולסגל המנהלי, שמטרתן לסייע בהתנהלות בכיתה ובמרחבים אחרים בזמן משבר, להקנות כלים לביסוס נורמות שיח, ולפתח ולהרחיב את מנעד היכולות והתגובות של הסגלים בהתמודדות עם אתגרים אלה.

הכיתה המכילה: יחסים בין קבוצות והוראה בכיתה מגוונת

קמפוסים בישראל הופכים מגוונים יותר ויותר. עובדה משמחת זאת ממצבת את האקדמיה כזירה בעלת פוטנציאל חברתי חשוב, בה סטודנטיות וסטודנטים רבים נפגשים לראשונה בצורה משמעותית עם קבוצות אחרות משלהם. עם זאת, הגיוון מביא איתו גם התמודדויות ואתגרים של סגלי ההוראה, בימים של שגרה ואף ביתר שאת בזמנים מתוחים, המצריכים כישורים וכלים מתאימים. סדנה זו מציעה מבט על יחסים בין קבוצות בראי הפסיכולוגיה החברתית ומקנה כלים מעשיים להוראה בכיתה מגוונת על בסיס מודל "הכיתה המכילה" – להגברת תחושת השייכות של סטודנטים וסטודנטיות מקבוצות חברתיות שונות ויכולתם להשמיע קול בכיתה, לקידום תחושת ההוגנות ולחיזוק הנכונות לשיתוף פעולה ביניהם. בסיומה יידעו מרצות ומרצים לאבחן טוב יותר את האתגרים בכיתתם ויהיו בידיהם כלים ועקרונות פעולה להטמעת נורמות של גיוון והכלה, זאת מבלי לפגוע בלימוד החומר ובשאיפה למצוינות ולמקצועיות.

ניהול שיח בנושאים טעונים

הכיתות והקמפוסים משקפים את החברה המגוונת בישראל, כמו גם את המתחים הקיימים בה. תקופות של מתח ואלימות מחדדות ביתר שאת את הצורך בכלים לניהול שיח בכיתה בנושאים טעונים. חופש הביטוי ושיח ביקורתי הם ערך מרכזי ועיקרון יסוד באקדמיה, ומרצות ומרצים יכולים להחליט לקיים שיח כזה ולנהל אותו - הן בתחומי הוראה ומחקר הנוגעים בנושאים רגישים וטעונים שעולים לדיון, והן במסגרת התמודדות עם ויכוח שפרץ בכיתה על סוגיות נפיצות שעולה צורך לאפשר אותו ואף להמשיכו. הסדנה מציעה לסגל האקדמי המלצות וכלים יישומיים להגדרת נורמות השיח גם בעתות משבר ולניהול שיחות על נושאים טעונים ומעוררי מחלוקת, תוך שמירה על המרקם החברתי בכיתה ועל מרחב בטוח והוגן לכל הסטודנטים והסטודנטיות.

עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות

מחקרים מראים כי שיתוף פעולה בעבודות בכיתה הוא מנבא חזק להגברת המוטיבציה לקרבה חברתית, לביסוס סטריאוטיפים חיוביים ואף ליצירת חברויות בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות חברתיות שונות. שיתוף פעולה משמעותי זה יכול לקרות במעבדה, בפרויקט סיום, בעבודה בכיתה או לאחר שעות הלימודים. הסדנה כוללת הכרות עם מבני מטלות שונים המגבירים את הסיכוי למפגש הטרוגני מוצלח, דרכים לחלוקת הכיתה לקבוצות ותיווך היחסים בקבוצת העבודה. הכשרת מרצות ומרצים ליצירה וניהול של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות היא פרקטיקה שצומחת משגרת הלימוד ומאפשרת חיזוק של המרקם החברתי בכיתה וחווית הכלה משמעותית לסטודנטיות ולסטודנטים.

סדנאות לסגל המנהלי בנושא יחסים בין קבוצות והתמודדות עם אתגרים בקמפוס מגוון

הסגל המנהלי אחראי לממשקים חשובים, מתמשכים ומאתגרים עם הסטודנטיות והסטודנטים במהלך לימודיהם. הוא נמצא עמם בקשר רציף ומסמן עבורם אבני דרך קריטיות להתנהלות בקמפוס, ליצירת תחושת שייכות אליו ולהצלחה בלימודים, בשגרה ובזמנים מתוחים. לנוכח תפקידו הקריטי לעניין היחסים בין הקבוצות השונות בקמפוס, אנו מציעים לחברות וחברי הסגל המנהלי הכשרה שנועדה להכיר בחשיבות הניסיון הארגוני והמקצועי הרב שבידיהם, להדהד את דרכי ההתמודדות שלהם ולתת להן תוקף פסיכו-חברתי, ובתוך כך להגביר את רמת המסוגלות להתנהלות בזירה האקדמית המגוונת. מטרת הסדנאות לתת לסגלים המנהליים מקום מרכזי בחשיבה הארגונית על הממשקים השונים הללו, ולהקנות להם ידע וכלים יישומיים שיסייעו בהתמודדות עם דילמות ואתגרים במרחב המשותף, בדגש על יחסים בין קבוצות מנקודת מבט פסיכולוגית-חברתית.

שגרירות ושגרירי גיוון והכלה לסגל אקדמי ומנהלי

תוכנית הכשרה לביסוס תשתית מוסדית של סוכני שינוי מקרב הסגל האקדמי והמנהלי. הקורס כולל הקניית ידע תיאורטי ויישומי בנושא יחסים בין קבוצות, הכרות עם מודלים וכלים מבוססי מחקר, התנסות בתכנון מיזמים לקידום הכלה בקמפוס והוצאתם אל הפועל.

TTT (Train the Trainer)

הכשרה ייעודית לסגל אקדמי ומנהלי להנחיית סדנאות בנושא יחסים בין קבוצות בראי הפסיכולוגיה החברתית, במטרה להקנות ידע תיאורטי ומעשי של מרכז אקורד וכן כלים מתודולוגיים להעברת התכנים באופן עצמאי ומתמשך בתוך המוסד.

מהלכי ייעוץ להנהלות בכירות והנהלות

בנוסף להכשרות, תחום אקדמיה נותן ייעוץ פסיכו-חברתי סביב נושאים הנוגעים לאתגרים ניהוליים במרחב המגוון והיכרות עם דרכי פעולה אפשריות.

מחקר

1. סקרים מוסדיים: אבחון ומיפוי של היחסים הבין-קבוצתיים ומרכיבי הכלה שונים בקמפוס, לפי מודל "המוסד האקדמי המכיל". על בסיס ממצאי הסקר, בליווי וייעוץ של תחום אקדמיה במרכז אקורד, ניתן לעצב מדיניות גיוון והכלה ולבנות תוכנית פעולה ארגונית לשיפור היחסים בין הקבוצות. במידה והוא הופך שגרתי וקבוע, הסקר מאפשר מדידה חוזרת והערכת האפקטיביות של המדיניות שפותחה.

2. סקרים ארציים: סקרים ארציים שנתיים מאפשרים מעקב אחרי עמדות, רגשות והתנהגויות בקרב כלל אוכלוסיית הסטודנטיות והסטודנטים מקבוצות שונות. סקרים שנתיים אלו, שהחלו ב-2023, מלמדים על מגמות, הזדמנויות ואתגרים ברמה הארצית, לפי פילוחים דמוגרפיים שונים.

3. מחקר ניסויי לבחינת כלים יישומיים של גיוון והכלה (RCT - Randomized Controlled Trial): מחקר RCT נחשב לשיטה האמינה ביותר לביסוס קשר סיבתי. הוא מאפשר לתחום אקדמיה לספק ראיות חזקות יותר על השפעת ההתערבויות, תוך שליטה טובה יותר בגורמים מתערבים. במתודולוגיה מחקרית זו המשתתפות והמשתתפים מוקצים באופן אקראי לקבוצת ניסוי או לקבוצת ביקורת, על מנת לבחון את ההשפעה הסיבתית של משתנה מסוים, תוך מזעור ההטיות והבטחת מהימנות גבוהה של הממצאים.

מודל המוסד האקדמי המכיל

"המוסד האקדמי המכיל" הוא מודל קונספטואלי-יישומי שפותח בתחום אקדמיה על בסיס שני מודלים מרכזיים אחרים שפותחו, תוקפו ונמצאים בשימוש נרחב במרכז אקורד: (א) מודל "הארגון המכיל" המסייע למעסיקים לקדם הכלה בארגונים; (ב) מודל "דמות הבוגר/ת", המאפשר לקבוע יעדים פדגוגיים בחינוך לחיים משותפים. המודל משמש תשתית תיאורטית ואופרטיבית לקידום גיוון והכלה במוסדות אקדמיים. מטרותיו להמשיג את משמעות ההכלה במוסד האקדמי; לאפשר בחינה של האתגרים ושל היתרונות המוסדיים בכל הקשור לגיוון והכלה; לאפשר מדידה אמפירית ואנליטית של רמות ההכלה; ולעצב תוכניות התערבות ממוקדות לשיפור ברכיבים שבהם נמצאו רמות נמוכות של הכלה בקמפוס. המודל ממשיג את המרכיבים הייחודיים של המוסד האקדמי, מסביר כיצד הם משפיעים על חוויית ההכלה של סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט ומקבוצת הרוב, ומדגים כיצד צפויה חוויה זו להשפיע על בוגרות ובוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד ולהכינם לחיים בחברה משותפת.

מודל המוסד האקדמי המכיל נסמך על ספרות פסיכו-חברתית בנושא הכלה בכלל ובהקשר האקדמי בפרט, והוא מאגד רכיבים פסיכו־חברתיים המשקפים את חוויית הסטודנטיות והסטודנטים במוסד.

המודל כולל ארבעה רכיבים:

(א) שייכות (Belonging)

(ב) קול (Voice)

(ג) הוגנות ורגישות לאי־שוויון (Fairness and sensitivity to inequality)

(ד) סובלנות וקרבה חברתית (Tolerance and social closeness)

רכיב הסובלנות

רכיב ההוגנות

רכיב הקול

רכיב השייכות

רכיב הסובלנות וקרבה חברתית

רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים מתנהלים כלפי אחרים בקמפוס באופן סובלני ואמפתי, נטול סטריאוטיפים, דעות קדומות או התנהגויות שקשורות לאפלייה ולהדרה, ומרגישים שכך מתנהלים אחרים כלפיהם. רכיב זה מבטא את רמת המוכנות והמוטיבציה לקרבה חברתית של סטודנטים וסטודנטיות עם קבוצות אחרות במסגרת הלימודים בקמפוס ובמגוון מסגרות החיים. זאת, תוך הכרה בקשיים והתמודדות עם האתגרים הכרוכים בחיים בסביבה מגוונת, לצד הבנה של היתרונות הטמונים במרקם חיים מגוון.

רכיב ההוגנות ורגישות לאי שוויון

רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות החברתיות מעריכים כי המוסד והמחלקה פועלים לקידום יחס הוגן וליצירת שוויון והוגנות בהזדמנויות עבורם ועבור חבריהם מהקבוצות האחרות. למדיניות ולפרקטיקה של המוסד ושל המחלקה נודעת חשיבות רבה, מאחר שהן מעבירות לכלל הפרטים המשתייכים למוסד וגם מחוץ לו מסר בדבר הנורמות הראויות, התקינות והמקובלות.

רכיב הקול

רכיב הקול מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים משמיעים במוסד את קולם ומבטאים את זהותם הקבוצתית הייחודית. היכולת להשמיע קול, להתבטא ולאפשר להיבטים שונים בזהות הייחודית לבוא לידי ביטוי כלפי חוץ מושפעת ממידת הביטחון והנינוחות של הפרט במרחב, וזו מושפעת מתפיסת הנורמות ומהמסרים שהפרטים מקבלים וקולטים במרחב. השמעת קול עלולה להיות מורכבת יותר עבור סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, בין השאר עקב היחסים בין קבוצת המיעוט לבין קבוצת הרוב, אך גם עקב הנורמות הרווחות במוסד האקדמי ביחס לקבוצות השונות באוכלוסייה.

רכיב השייכות

רכיב השייכות מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים מרגישים ותופסים את עצמם כחלק אינטגרלי מהמוסד האקדמי ובייחוד מהיחידה המסוימת שבה הם לומדים. במונחי הפסיכולוגיה החברתית, רכיב השייכות קשור למידת ההזדהות של כל אחד ואחת עם הזהות הקולקטיבית של המוסד או של יחידת הלימוד, כלומר למידת הזדהותם עם ערכי המוסד והמחלקה, לקשריהם הבין־אישיים עם פרטים אחרים – סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים – ולמשמעות של זהות המחלקה ושל זהות המוסד בתפיסתם העצמית.